שיח לומדים

רְאוּ מַה הַבְּרִיוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו
מהדורת הש"ס "עוז והדר" כפי שהיא מתוארת ע"י ההוגים בה
לקראת זמן החורף הממשמש ובא נקט מכון "עוז והדר" ביוזמה מקורית. נציגי המכון יצאו למספר חנויות ספרים מובילות, וביקשו לפגוש פנים אל פנים את קהל היעד של מכון "עוז והדר", המגיע לרכוש בהן את כרכי הש"ס שבהוצאת המכון. המטרה היתה לעקוב אחר מידת שביעות הרצון של הציבור מן העבודה שנעשתה במהדורת הש"ס, ולהקשיב להערותיו, להצעותיו ואף לביקורתו.

אל אחת החנויות הגדולות בירושלים, בה התמקם נציג המכון, ר' צבי, נכנסו בהפרשי זמן קצרים ר' זכריה, ר' בנימין ור' יחזקאל. שלושתם באו הנה כדי לרכוש מסכת ממהדורת "עוז והדר". ר' צבי פונה אליהם, מציג את עצמו ומבקש מהם לספר מעט על המניעים שהביאו אותם לבחור דווקא במהדורת "עוז והדר". המפגש הייחודי הפך לרב-שיח מאלף ומרתק, שתוכנו מוגש בזה כשירות לציבור מאת מכון "עוז והדר".

* * *

ר' זכריה: גמרות מכון "עוז והדר" הינן עידי עידית בכל התחומים. מה שבעיקר כבש את ליבי הוא מדור "הגהות וציונים". אי-אפשר שלא להבחין במאמץ הגדול שהושקע בבחירתן של ההערות וההגהות הכלולים בו. הלא ברור הדבר כי על כל עמוד בש"ס ניתן להעיר מאות הערות הפזורות בחיבורים השונים. אך אם באנו לנהוג כן נמצאנו מחטיאים את מטרתנו בכך שהפכנו את הש"ס לספר מנומר בהערות, שהעיון בו כבד ומסובך. לפיכך, נדרשת מן העורך תבונה יתירה על-מנת להכריע איזו הערה או הגהה להציג בפנים, ואיזו להניח. חבר העורכים של "עוז והדר" השכיל להביא את כל מה שנחוץ לסלק עכבות מדרך לימודו של הלומד, ולא מעבר לכך. וזוהי מלאכה מופלגת, וחכמה מופלגת עוד יותר.

ר' יחזקאל: אכן כך! אנינות-הטעם של עורכי מהדורת "עוז והדר" בבחירת ה"הגהות והציונים" היא מיוחדת במינה. אך בוודאי שמת לב, ר' זכריה, להפרדה הקיימת במהדורת "עוז והדר" בין ההגהות לציונים לספרות חז"ל: בעוד ההגהות מרוכזות בגוף המדור, הועברו הציונים הנ"ל אל מקומם הטבעי ב"מסורת הש"ס" (שהתעשר באלפי ציונים חדשים), וההפניה אליהם נעשית באמצעות אות שונה.

יש לברך את העורכים, מטעים ר' יחזקאל, על שהשכילו לבצע הפרדה זו, המאפשרת ללומד להבחין מתי לפניו הגהה, שכדאי לעיין בה על אתר, ומתי לפניו ציון מראה-מקום, שבדיקתו סובלת דיחוי. זאת, לעומת עירוב התחומין הקיים ב"מסורת הש"ס" של המהדורות הנפוצות, הכולל הן ציונים והן הגהות. מתכונת עריכה זו מביאה את הלומד לקטוע תכופות את רצף עיונו מחשש שמא יפסח על הגהה נחוצה, ובסופו של דבר הוא מגלה כי הופנה למראה-מקום כלשהו, שאינו מצדיק הפסקה ברצף הלימוד.

ר' בנימין: אני מצטרף בחום לדבריהם של ר' זכריה ור' יחזקאל. יורשה לי להוסיף עליהם כי ההבנה לצרכים האמיתיים של הלומד עוברת כחוט השני לכל אורך מהדורת "עוז והדר". הנה, אין מן הצורך להכביר מילים על השימוש הרב שעושה כל מעיין בתוספות, בחיבורים כתוספות הרא"ש, תוספות רבינו פרץ וכו', שמשלימים את דברי התוספות בכל מקום, ואין לנו מפרש גדול מהם לתורת רבותינו בעלי התוספות. ב"עוז והדר" היטיבו להבין כי יהיה בכך שירות גדול ללומד, אם חיבורים אלו יצורפו לכרכי הש"ס. ואכן במהדורת "עוז והדר" ניתן בד בבד עם העיון בדברי התוספות, להשוותם לדברי תוס' הרא"ש, תוס' רבינו פרץ ותוס' הרי"ד. על מפעל זה בלבד ראויים ראשי "עוז והדר" לברכה: "ברוכה את וברוך טעמך".

ר' יחזקאל: ברשימת ההוספות החדשות מתורת הראשונים שנדפסו במהדורת "עוז והדר" ניתן למצוא חמודות גנוזות שמעולם לא נדפסו: ניטול לדוגמא את הגהות אשר"י למסכת פסחים, שנדפסו לראשונה מכת"י, או את השלמת התוספות למסכת נדרים, שנתגלו זה לא מכבר בכת"י; את תוספות ישנים מכת"י עמ"ס גיטין ואת ההשלמות המרובות מכת"י לפירושי הר"ח ורבינו גרשום, וכהנה וכהנה. כלום יש תימה בדבר שמהדורת "עוז והדר" כבשה את ליבות הלומדים? והלא לפנינו יצירת-מופת המאגדת בקרבה את כל מה שצורב ובן-תורה יכול לאחל לעצמו לעת לימודו.

ר' זכריה: שימו לב, ר' בנימין ור' יחזקאל, כי ב"עוז והדר" לא הסתפקו בעצם צירוף חיבורים אלו לכרכי הש"ס, אלא ערכו אותם מחדש בצירוף הערות וציונים ובהשוואה לדפוסים ישנים וכתבי-יד. כלומר, לפנינו מפעל בזכות-עצמו, המשוקע במפעל האדירים של "עוז והדר".

ר' בנימין: ערכם של ההערות והציונים, הנלווים לחיבורים הכלולים במהדורת "עוז והדר" לא יסולא בפז: בתקופת בין הזמנים האחרונה קבעתי לי לימוד בפרק "חלק" עם מהרש"א, מתוך כוונה לסיימו בפרק זמן של שבועיים. לא אגזים אם אומר כי אילולא "הליווי" העקבי של ההערות המחכימות המצורפות למהרש"א, ואלמלא שפע הציונים, המראים-מקומם של אלפי מקורות ומדרשים המובאים בחיבור מופלא זה ומצטטים אותם במלואם, הייתי עדיין רחוק מאוד מהשגת היעד שהצבתי לעצמי.

ר' יחזקאל: רציתי לציין פן נוסף שמאוד מחבב עלי את מהדורת "עוז והדר". אנו עדים לכך שהוצאת "עוז והדר" לא מסתפקת ב'יש' הגדול שכבר השיגה, ואינה נחה על זרי דפנה והתשבחות. אדרבה, היא חותרת ללא הרף להשביח עוד ועוד את הש"ס שבהוצאתה. רק בשנים האחרונות הופיעו שלשה מהדורות לכמה וכמה מסכתות כאשר ממהדורה למהדורה נוספים תיקונים, מעלות ושיפורים, כאשר לשיפור המשמעותי ביותר יכול להיחשב ההדרתם הנפלאה של הרי"ף וכל נושאי כליו.

ר' בנימין: כנים הדברים! הנה, בראש כל מסכת של מהדורת "עוז והדר" מופיעה פנייה, ובה נקראים הלומדים לשלוח את הערותיהם ותיקוניהם. פניה זו אינה לתפארת המליצה גרידא, אלא בקשה כנה שההיענות לה מתקבלת בשמחה ובהכרת תודה. ובדידי הוה עובדא! בעבר הקרוב נעניתי לאתגר ושלחתי למערכת "עוז והדר" כמה הערות והגהות במסכת סוכה שהתעוררו בעת שעסקתי במסכת זו. כעבור זמן קצר קיבלתי מכתב תודה נלהב, ובו נמסר לי כי ההערות הועברו לעיונם של העורכים, וכל הערה שתימצא ראויה תשובץ במהדורה הבאה. במהדורה החדשה והמפוארת של מסכת סוכה שיצאה זה לא מכבר, מצאתי אכן הערות אחדות מפרי עטי. הידיעה שזכיתי כי דבריי יקבעו בגמרא בה עתידים אלפים ורבבות מישראל לקבוע לימודם, הסבה לי רוממות-רוח והתרגשות עצומה.

ר' זכריה: ביודעי ומכירי קאמינא, ת"ח מיושבי בית מדרשנו ששלח אף הוא את הערותיו למערכת 'עוז והדר' בצירוף בקשה כי במידה ותימצאנה ראויות להדפסה, ישולם שכרו. הנהלת "עוז והדר" מילאה את בקשתו בעין-יפה והפצירה בו להוסיף ולהעיר את הערותיו. אכן, אין כל ספק כי ראשי "עוז והדר" חדורים רצון להיטיב עם הלומד ואוזנם כרויה לכל הערה והצעה.

ר' בנימין: ר' יחזקאל הזכיר מקודם את מהדורת הרי"ף החדשה של "עוז והדר". לא אכחד מכם כי ההרגל רב-השנים ללמוד ב"צורת הדף" של וילנא, מכביד עלי את העיון במהדורה החדשה, המעוצבת בצורה שונה בתכלית. אינני מטיל ספק ביתרונותיה הנפלאים של המהדורה החדשה, אבל לדעתי ראוי היה שהכול ייעשה תוך שמירה על צורת הדף הוותיקה.

ר' יחזקאל: הרשה לי לחלוק עליך בנקודה זו. במהדורת הרי"ף של וילנא אנו פוגשים ריכוז של חיבורים שאיכות הדפסתם ירודה מאוד: בעל המאור, השגות הראב"ד, מלחמת ה', שלטי הגיבורים, לשון ריא"ז, שיטת ריב"ב ועוד. העיון המתמשך באותיות הזעירות והרצוצות שיוחדו להם "סוחט" את הלומד ומענה את כוח עיונו. הדבר חמור במיוחד בספרי המאור והמלחמות בהם נמשכת כל שורה על-פני על העמוד רחב-המידה. כתוצאה מכך, עלול הלומד להחטיא בזיהוי השורה המתאימה בכל מעבר בין שורה לרעותה, ולדלג או, לחילופין לשנות שוב שורה תמימה. כמו"כ פירושי הר"ן והנמו"י מתאפיינים באריכות רבה, והעדר חלוקה נאותה לקטעים מכבידה מאוד על הלומד בהם. לפיכך, אם חפצים אנו במהדורה איכותית באמת, אין מנוס מפריצת המסגרת המצומצמת והלוחצת של מהדורת ווילנא.

ר' זכריה: אין ספק שבמבחן התוצאה צודק ר' יחזקאל. הלימוד במהדורת הרי"ף של "עוז והדר" הוא תענוג רוחני, והוא ממחיש במלוא העוצמה את דברי רבי עקיבא אייגר, בצוותו לבנו על אודות הדפסת חיבוריו: "לדעתי הנפש מתפעלת והנפש מתרחבת והכוונה מתעוררת מתוך הלימוד בספר נאה ומהודר וההיפך בהפכו אם הכתב מטושטש…" (הקדמה לשו"ת רעק"א).

ר' יחזקאל: ולא זו בלבד. ברי"ף ונו"כ של מהדורת וילנא ישנן השמטות של קטעים ושורות בכמות עצומה, שהינן מעבר לכל פרופורציה. כמו"כ חסרים במהדורה זו אלפי מראי-מקומות בדברי הרי"ף ונושאי-כליו, כאשר הם מציינים לסוגיא אחרת או למסכת אחרת. פשיטא ואין צריך לומר, שעל כתפיו של מו"ל מהדורה חדשה לרי"ף רובצת אחריות לתקן דברים חיוניים אלו, גם במחיר וויתור על "צורת הדף". הלא אין מי שייטען כי עדיפה "צורת הדף" על "צורתא דשמעתא"…

ר' צבי: שים לב, ר' בנימין, כי גם המהדורות המשתבחות בשמירה על "צורת הדף" נאלצו לשנותה כאשר ביקשו להכניס שיפורים מסוימים על-פני מהדורת ווילנא. כן הדבר בפסקי ברא"ש, כן הוא בחידושי המהרש"א וכן הוא גם בספר ה"מרדכי", וכהנה רבות…

* * *

בעוד החבורה מפליגה בשיחה, מתקרבת דמות זריזה אל מקום עומדם. היא נעצרת מול אחת הכונניות, ובוחנת חטופות את תכולתה. כעבור רגעים ספורים היא שולפת מבין הספרים מסכת בבא-מציעא מהדורת "עוז והדר" וכבר פונה בצעדים מהירים לעבר הקופה. ר' צבי מנסה לעכב קימעא את האיש ולהציל מפיו דבר-מה על התרשמותו ממהדורות "עוז והדר":

ר' צבי: ר' יהודי, שמא תואיל לשתף אותנו בשיקולים שגרמו לך לבחור דווקא במסכת בבא מציעא של "עוז והדר"?

האיש, העונה לשם ר' בנציון, מופתע מעט מהשאלה הישירה שהופנתה אליו, אך הוא מתעשת מיד ועונה לשואלו. ניכר כי אין הוא זקוק לברור במילים, וכי הוא מתמצא היטב בנבכי המהדורות השונות. התשובה המאלפת קולחת, אפוא, מפיו בשטף וברהיטות:

ר' בנציון: מהדורת "עוז והדר" היא מנופה כסולת נקייה. זה שנים שאני מעיר בגיליון הש"ס שלי על טעויות מוכחות שנפלו במהדורת ש"ס וילנא, הן בגמרא הן במפרשיה. ביכולתי להצביע על מאות טעויות קשות הפזורות במהדורת וילנא. כאשר פגשתי לראשונה במהדורת "עוז והדר" אורו עיני. נוכחתי בעבודת הנמלים שייחדו העורכים כדי לשרש אחר כל טעות. כל השגיאות שציינתי במשך שנים באו על תיקונן במהדורה זו, בנוסף לרבות אחרות שלא עמדתי עליהן. מניסיוני הרב עם מהדורת "עוז והדר" אני יכול לומר בביטחון כי מאומה במהדורה זו לא הועתק מקודמותיה מעשה קוף בעלמא. כל החומר העצום נלמד בעיון, נבדק, והושווה לכתבי-יד ודפוסים ישנים. למיטב הכרתי אין אף מהדורה היכולה להתחיל להשתוות למהדורת "עוז והדר" בכל הנוגע לאיכות הנוסח.

זכורני, מוסיף ר' בנציון, כי בילדותי שמעתי לספר שמדפיסי ווילנא, אשר שאפו להוציא מתחת-ידם דבר מתוקן ככל האפשר, עמדו והכריזו כי כל מי שיציג בפניהם שגיאה שהשתרבבה למהדורתם, יזכה בסט ש"ס חינם אין כסף. כה משוכנעים היו בשלמות מפעלם.

לפי המסופר, זכה אדם אחד בלבד בפרס הגדול כאשר הצליח לאתר שגיאה, שנפלה במסכת גיטין דף נו ע"ב, שם איתא: "אזל שדריה לטיטוס ואמר °אי א-להימו צור חסיו בו זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה". מיקומו של העיגול החלול אצל תיבת "אי", מביא את הלומד לסבור כי רק מתיבה זו מתחיל ציטוט הפסוק (דברים לב ז) ואילו תיבת "ואמר" נמשכת למעלה ועולה על טיטוס. אך האמת היא כי תיבת "ואמר" היא מלשון הפסוק. לפי זה תיבות "אזל שדריה לטיטוס" מסיימות את העניין הקודם, ומכאן ואילך באה הגמרא לדרוש את הפסוק "ואמר אי א-להימו וגו', זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה". יצוין, כי בחלק מהמהדורות המאוחרות תוקן ציון הפסוק.

כיום אין בליבי ספק, חותם ר' בנציון, כי מדובר באגדה נאה בעלמא, שאין לה אחיזה במציאות. המשימה של איתור טעויות במהדורת וילנא היא קלה להפליא וכל לומד ישר-הבנה מבחין בהן ללא כל קושי. לא ייתכן שרק אדם אחד הצליח למצוא רק טעות אחת, כזו שניתן לכנותה "טעות עדינה", כאשר שיבושים בולטים וחמורים פזורים למכביר על פני הש"ס כולו. אולי כדאי שהוצאת "עוז והדר" תרים את הכפפה ותהיה הראשונה להכריז על פרס כעין-זה לכל מי שיאתר טעות במהדורתה מפטיר ר' בנציון בחיוך.

ר' צבי: שמא תוכל להראות לנו שיבוש משמעותי שגילית לאחרונה?

ר' בנציון: ברצון.

הוא שולף מן הארון מסכת חולין ממהדורת וילנא ופותח בחידושי מהדורא בתרא לדף עד ע"ב. במקביל הוא פותח גמרא של "עוז והדר" במקום האמור. כעת הוא מבקש מר' צבי לקרוא מתוך הגמרא הרגילה את ד"ה "למעוטי חלבו", בעוד הוא עצמו קורא את אותו הקטע מתוך מהדורת "עוז והדר".

ר' צבי: דהכא לא היינו לידה קאמר כדלקמן גבי פלוגתא דרבי יהושע ורצה לומר אלא וכו'

ר' בנציון: דהכא לא היינו לידה קאמר כדלקמן גבי פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש אלא וכו'

ר' בנציון: שיבוש זה נוצר כתוצאה מפענוח שגוי של ראשי תיבות "דר"י ור"ל" שהיו לפני המדפיסים הראשונים. נקל לשער את המבוכה בה יימצא הלומד כאשר ילמד קטע זה במהדורות הרגילות. הלא כל מאמציו לרדת "לעומקם" של דברים יעלו בתוהו…

– מעוניינים להאזין לדוגמא נוספת? מתעניין ר' בנציון!

– בוודאי! משיבה החבורה פה אחד!

ר' בנציון: ובכן, כל לומד במהדורת וילנא פגש בוודאי בתיבות גמרא מוקפות סוגריים, כשלצידן נרשם: רש"ל מחק זה. היו מקרים אחדים בהם ניסיתי לרדת לעומק כוונתו של המהרש"ל בכך שהשמיט תיבות אלו, אך כל מאמצי העלו חרס. ההשמטה נראית תמוהה וחסרת היגיון!

– עד שפתחתי גמרא של עוז והדר, והתעלומה נפתרה באחת! במקום "רש"ל מחק  זה" נרשם שם "רש"ל מוסיף זה"… ועל מקומם של הסוגריים העגולים באו סוגריים מרובעים. גם במקרה זה מדובר בפענוח שגוי של ראשי התיבות "רש"ל מ"ז" שעמד להם לרועץ למדפיסים הראשונים.

*

ר' יחזקאל: יש לי נטייה מעניינת לשים לב לפרטים הקטנים, שעלולים להידחק הצידה בלהט העיסוק האינטנסיבי בדברים העיקריים והמורכבים. אם ננסה להיכנס לנעליו של מו"ל המתכוון להוציא מהדורת ש"ס חדשה, נבין כי מדובר בפרויקט עתיר אתגרים והתמודדויות: הטיפול בכמות אדירה כזו של חומר   עריכתו, הגהתו, חלוקתו למאות מדורים ותת מדורים בעלי עשרות פונטים (גופנים) וכו' וכו' עלול להסיח את הדעת מהפרטים שנראים אולי כקטנים, אך חשיבותם רבה! דוגמא מצויה לתופעה זו ניתן לראות בהרבה חיבורים, שמחבריהם ציידו אותם במפתחות מפורטים ביותר, עד כדי הקדשת כרך מיוחד למפתחות, אך מרוב שהיו שקועים במלאכתם, שכחו לצרף הוראות שימוש במפתחות… כל עמלם הרב מאבד אפוא מערכו עקב חסרונן של שורה או שתיים.

לפיכך, ההתייחסות לפרטים שוליים במסגרת מפעל מקיף וכוללני, מלמדת על חתירה לשלמות-המעשה ועל שאיפה למצוינות. מהדורת "עוז והדר" הוכיחה את עצמה מעל ומעבר בתשומת-הלב שהוקדשה גם למאות פרטים קטנים, והדבר מעיד על דרגת איכות מקסימאלית.

ר' צבי: שַׂבֵּר נא את אוזננו, ר' יחזקאל, אלו "פרטים קטנים" צדה עינך, שזכו להתייחסות במהדורת "עוז והדר"?

ר' יחזקאל: בבקשה! קח לדוגמא את ציוני "עין משפט". בכל המהדורות מקובל השימוש בציון "שם" המאלץ את הלומד לתור אחר מראה-המקום המדויק, המופיע רק בציון שבראש הסוגיא. במהדורת הרי"ף של "עוז והדר" פורטו בכל ציון מציוני ה"עין משפט" מניין הפרק וההלכה ברמב"ם, ומניין הסימן והסעיף בשו"ע.

כמו"כ, מראי-המקומות לתוספתא המובאים ב"מסורת הש"ס", כוללים בכל מהדורות רק את ציון הפרק. במהדורת "עוז והדר" נמצא גם את מנין ההלכה שבתוך הפרק.

ר' זכריה: אף אני אמלא אחר דבריו של ר' יחזקאל, ואציין "דברים פעוטים" כביכול, שהלומד עשוי להפיק מהם תועלת רבה: חלוקת ה"חכמת שלמה" למדור הגהות ומדור ביאורים; חלוקה לקטעים של דברי הר"ן והנמוקי-יוסף הארוכים; הדגשת ההוספות שבפירש"י לרי"ף, שאינן בפירש"י לגמרא, הדגשת ראשי-הדיבורים בפירושי רבינו גרשום ורבינו חננאל,  וכהנה וכהנה…

ר' בנימין: בהקשר זה אפשר גם לציין את צירופה של יריעות רחבות הנושאות את השמות "קיצור תולדות רבותינו הראשונים" ו"קיצור תולדות רבותינו האחרונים", המכילות מידע בסיסי ומועיל על מאות מרבותינו, ראשונים ואחרונים, שדבריהם נדפסו במהדורת "עוז והדר". הקניית מושג על אודות "בעל השמועה" תורמת תרומה נכבדה לזיכרון הנלמד, ומסייעת ללומד המעוניין לדעת מי הם אלו שאת מימיהם אנו שותים.

ר' צבי: יכול אני להבטיחכם נאמנה כי עדיין לא נאמרה המילה האחרונה במסכת העשייה של "עוז והדר". בקרוב אי"ה יוצא לדרך מפעל ההדרת הרא"ש ונושאי-כליו, ומפעל ההדרת המהרש"ל, המהרש"א, המהר"ם, מהדורא בתרא ומהר"ם שי"ף. כמו"כ מתוכננת סדרת הדפסות של הש"ס במגוון של פורמטים גדלים ומתכונות, אשר יתנו מענה לצרכיו המיוחדים של כל לומד, שיעור ומוסד. הדברים שהשמעתם באוזניי מצטרפים לאלפי תגובות חמות ומעודדות המגיעות למערכת, אשר נוסכות בנו משנה-עידוד ומרץ אל מול המשימות הנכבדות הניצבות לפתחנו.